פתחנו את המסע בטקס עם הזריחה בהר אבנון שבנגב, כשנושא היום “אני ועצמי”. צעדנו במסלול הליכה ארוך עד לחניון החולות הצבעוניים.

למחרת, הנושא שליווה את היום היה “אני והקבוצה”. התחלנו במסלול קצר, אך מאתגר, בסנפיר הגדול וסיימנו בפעילות ODT מהנה ומגבשת באגם ירוחם.

היום הבא הוקדש להתנדבות בקהילה במסגרת יום “אני והקהילה”. הגענו לבאר שבע, ולאחר פעילות התנדבותית יצאנו להכיר את העיר במשחק ניווט חברתי.

ביום חמישי נסענו לירושלים כשנושא היום “אני והמדינה”. ביקרנו בהר הרצל ולאחר מכן בכותל שם גם טמנו בקיר את כל הפתקים שקיבלנו מאותם אנשים בעלי מוגבלויות אותם פגשנו יום קודם לכן במסגרת ההתנדבות בקהילה.

יום שישי הוקדש ל”אני והעם בארץ” ובמהלכו צעדנו במסלול קצר בתל שוכה בעמק האלה. משם נסענו לצפון להתארגן לשבת.

השבת הוקדשה לנושא “אני והיהדות” שבמהלכה גם קיימנו קבלת שבת שכבתית משותפת.

לאורך כל המסע קיימנו מעגלי שיח מעמיקים, מעצימים ומלאי תוכן משמעותי.

התלמידים היו נפלאים והתנהגו למופת על אף הקושי הרב במסע שכזה ובריחוק מהבית.

תודה רבה מעומק הלב לצוות הנפלא שליווה אותנו!  אין מספיק מילים בפי להודות לכם!

תודה לנציגי הנהגת ההורים שבחרו להפתיע את הילדים במכתבים אישיים מהבית אותם הם קיבלו בהפתעה בערב שבת. ההתרגשות היתה עצומה והדמעות זלגו..

ואסכם בקטע מתוך שירו של נועם חורב:

“זה לא מספיק לחלום, צריך גם להזיע.

מי שלא צועד בחום, אף פעם לא יגיע….”