כמעט שבת שלום לכולם,

רבעון א' של שנה"ל תש"ף מסתיים לו בימים אלו ממש. פרק א' של ימי ההורים של רבעון א' מאחורינו וביום א' הקרוב (1.12.19) נקיים יום הורים נוסף. ימי ההורים הם הזדמנות למפגש שיח מורה-הורה-תלמיד. השיח המתקיים במפגש זה מהווה הערכה מעצבת; משוב לשיפור בתהליך הלמידה.

ימי ההורים מתקיימים בתום למעלה משבועיים שלמים של ישיבות פדגוגיות רבות, ארוכות, מתמשכות בהן התקיימו בביה"ס דיונים אודות כל אחד מהתלמידים. מהי מטרת הישיבות? להציג את נתוני התלמיד, לשמוע את דברי כלל המורים המלמדים את התלמיד על תפקודו, הישגיו, חוזקותיו, קשייו (במידה וקיימים) ולתת למחנך/מחנכת הכיתה תמונה מקיפה יותר על התלמיד ועל תפקודו במסגרות שונות. מעמד הישיבות הפדגוגיות הרבעוניות מאפשר לנו תמונה שלמה יותר על התלמיד אותה אנו מבקשים להעביר ולשקף לתלמיד והוריו בימי ההורים.

אנו מקיימים יומיים של מפגשים על מנת לאפשר לכל מחנך מספיק זמן לקיים שיחה נינוחה, לא לחוצה בזמן, המקדישה את הזמן הנדרש לכל תלמיד. לעתים השיחות טעונות ולא פשוטות עבור כל המשתתפים, אך עלינו לזכור כי לכולנו מטרה משותפת והיא קידום התלמיד.

בהזדמנות זו אני מבקשת להודות לצוות המורים המסור של ביה"ס אורט פסגות על אינספור שעות ישיבות, על חשיבה משותפת למען תלמידינו. תודה מיוחדת ליועצות ולחברי ההנהלה. אני מאחלת לכולנו מפגשים מוצלחים ומיטיבים עבור תלמידינו.

                                                                             שלכם תמיד,

                                                                                      שרה עובד

ברכות ליום ההולדת של...

30.11 - שנהב מעתוק

02.12 - חני באום

04.12 - גלאור אלדר

04.12 - סימה גרינברג

04.12 - ויקי ישראל

05.12 - שירן בר אור חכם

לכוכי כהן - מזל טוב להולדת הנכד

פעילויות מתוכננות לשבוע הקרוב
1.12.19 – 6.12.19

יום ראשון 1.12.19

שיעור 1+2 שכבה יא' 15 דק' חשיפה לפסיכומטרי

שיעור 3-4 תל' ז' מפגש עם הגיל השלישי בנעמ"ת

יום הורים

יום שני 2.12.19

כיתות י' 1,4,6 נעלה לירושלים

שיעור 2-3 שכבה יב'  סדנא רגע לפני גיוס

שיעור 3 – כיתה י-2 פעילות התנדבות בבי"ס הרעות

שיעור 4 – שכבה יב' הרצאה של מ"פ באולם אלון

שיעור 5 – שכבה ח' הרצאה של קייס אפרים באולם אלון

שיעור 5-6 שכבה יב'  סדנא רגע לפני גיוס

שיעור 6 – שכבה ז' כינוס בנושא בחירות באולם אלון

יום שלישי  3.12.19

שיעור 2-3 כיתה ז-3 סדנא אל עמי

שיעור 4-5 כיתה ז-2 סדנא אל עמי

שיעור 6-7  כיתה ז-1 סדנא אל עמי

יום רביעי  4.12.19 

כיתה יב-7 סיור למפעל נרגיס בנהריה

פיתוח מקצועי – פסיפס הרצאות מורים

יום חמישי 5.12.19

שיעור 2-3 כתה ז-6 סדנא אל עמי

שעה 10:00 תל' יב' משלחת פולן פעילות סיכום בקיבוץ געתון

שיעור 4 – תל' ח' מעגל מתופפים

שיעור 4-5 כיתה ז-5 סדנא אל עמי

שיעור 4-5 כיתה י-3 המרכז להוראת השואה

שיעור 5 – תל' ט' מעגל מתופפים

שיעור 6-7 כיתה ז-4 סדנא אל עמי

שיעור 6-7 כיתה י-2 המרכז להוראת השואה

מאמר דעה שפורסם בThe Marker 27.11.19 מאת צביקה בירנבאום, מנהל תיכון אדר בפתח תקווה

כשלמדתי לתואר הראשון בכלכלה את ספרו של יעקב קונדור "כלכלת ישראל", לא ייחסתי חשיבות רבה לתמונת הכריכה: פירמידה הפוכה. שנים חלפו והפכתי למנהל תיכון, ופתאום תמונת הפירמידה ההפוכה כאילו דיברה אלי. היא מיד היתה שם ולא שמתי לב, אך שנות הניהול וההיכרות עם מערכת החינוך בישראל הבהירו לי עד מה מדויקת התמונה על אותה כריכה, וכמה משמעותית היא.

למותר לציין כי הספר נכתב אי־שם בשנות ה–70, לפני קרוב ליובל שנים, ונראה ששום דבר לא השתנה. נהפוך הוא, רק התחדד והתחזק. מערכת החינוך בישראל (נתוני 2018) מונה כ–380 אלף עובדים, מתוכם רק כ–140 אלף מורים ומנהלים. כלומר, רק שליש מעובדי מערכת החינוך הם מורים. כל שני השלישים האחרים הם מפקחים, פקידים ואנשי מנהלה.

מערכת החינוך התקדמה מאוד בתקציבה, ואם לפני עשור היה תקציב מערכת החינוך 21 מיליארד שקל — בעוד שתקציב הביטחון אז היה 47 מיליארד שקל — הרי שב–2018 טיפס תקציב החינוך ועלה ל–49 מיליארד שקל, בעוד תקציב הביטחון עלה רק ל–51 מיליארד שקל. הפער בין התקציבים הצטמצם עד מאוד והגיע כמעט לכדי שוויון. אין ספק כי תקציב החינוך של ישראל הוא תקציב גבוה מאוד שעלה וצמח יפה עם השנים. למרות כל זאת, שכרו של המורה נמוך ומעמדו רעוע — כך על פי סקר בינלאומי שפורסם בתקשורת באחרונה; והישגי התלמידים נמוכים ומביישים — כך על פי מבחן המיצ"ב האחרון, שנגנז בבושת פנים.

כשתקציבי הביטחון והחינוך כמעט שווים, נשאלת השאלה היכן הם ה"מטוסים" של מערכת החינוך. היכן נמצאים ה"צוללות"? "מערכות הסייבר המתוחכמות"? היכן "בסיסי חיל האוויר" הנוחים והאולטרה־מודרניים. היכן "כרטיס חבר" של סגל עובדי ההוראה? מדוע רוב תלמידי ישראל לומדים בכיתות צפופות בתנאים ירודים — והמורים שלהם מקבלים משכורת ותנאים נמוכים?

מערכת החינוך היא פירמידה הפוכה. שני שליש מעובדיה נמצאים בראש הפירמידה — בעוד המורים נמצאים בקודקוד התחתון. הכלכלן היהודי אמריקאי מילטון פרידמן, זוכה פרס נובל בכלכלה, קורא לתופעה זו בספרו "החופש לבחור" — מערכת מפוקחת יתר. ואכן, שני שליש מהעובדים אינם מפסיקים לייצר עבודה ופיקוח עבור שליש המורים והמנהלים הנמצאים מתחתיהם. הם עושים זאת כדי להצדיק את תפקידם ולהמשיך לייצר עבודה ועניין.

כל זמן שמערכת זו תמשיך ותתקיים, אין כל טעם לפנות אל המורים. הללו נמצאים בין הפטיש לסדן. מחד גיסא, הם נדרשים לייצר עבודה עבור שני שליש העובדים הבכירים הנמצאים מעליהם, ומאידך גיסא הם נדרשים לטפל בכ–2 מיליון תלמידים שכל אחד מהם מטופל גם בהורים ובני משפחה נוספים.

בתנאים הקיימים, עבודתו של המורה או המנהל אינם אפשריים כלל. תארו לעצמכם שלצוות הקופאיות והסדרנים בסופר המונה עשרה עובדים, היו 20 מנהלים מעליהם הדורשים מהם בכל רגע נתון דו"חות, השתלמויות ושאר נתונים ודיווחים. מתי ימצאו אלה את הזמן לסדר את הסחורה בנחת? מתי יוכלו להתייחס אל הלקוחות ולשרת אותם במאור פנים וברוגע?

זו אולי גם הסיבה לנתון המדאיג שפורסם באחרונה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המצביע על כך שכ–30% מעובדי ההוראה יפרשו במהלך חמש שנות עבודתם הראשונות.

שינוי אמיתי במערכת החינוך יבוא רק אם נסיר את המסך ונמצא דרך להחזיר את הפירמידה ליציבותה, כשבסיסה איתן ויציב והעומדים בראשה מנהלים אותה תוך מתן אחריות לצוותי החינוך. במערכת החינוך יש מורים איכותיים שיכולים להוביל את ישראל להישגים חינוכיים ראויים. הכשל של מערכת החינוך בישראל הוא כשל מערכתי ולא חינוכי, ועל כך יש לתת את הדעת.

שבת שלום ומבורך!