כמעט שבת שלום לכולם,
דברים אלו נכתבים ביום הרביעי והאחרון לטיול השנתי לאילת של מחזור י"ג, תלמידי י"ב תשפ"ג. בדיוק כעת תלמידי שכבה י"ב והצוות החינוכי נערכים לצילום השכבתי המסורתי שאנו מקיימים בכל שנה. בעוד רגע קט, מסתיים הטיול והאוטובוסים ייצאו צפונה, הביתה לכרמיאל.
155 תלמידים יצאו לטיול לאילת. 155 מתוך 201 תלמידי השכבה. 77%! מדובר באחוז גבוה מאוד של תלמידים שהביעו אמון בטיולי ביה"ס ובחרו לצאת לטיול לא פשוט, לינה באוהלים אישיים ולא באכסניה. הטיול המסורתי לאילת הוא טיול גרעוני ברמה של כמה מאות שקלים לתלמיד! כלומר, הגבייה המותרת אינה מכסה את העלויות. העלות הגבוהה ביותר היא זו של האוטובוסים! מי אמור לממן את הגרעון? ביה"ס. מנין? עלינו למצוא מקור לגיוס כספים.
בשנה שעברה, קיצרנו את הטיול ביום אחד, על מנת לאפשר לתלמידים לטייל בהרי אילת, גם אם יום אחד פחות, כי לא ניתן היה לעמוד בעלויות הגבוהות וכך יצאנו לטיול בן שלושה ימים בלבד. השנה החלטנו לממן לילה נוסף ע"ח ביה"ס, למרות הגרעון, כי מאמינים בטיול השנתי כשיעור חינוכי ראשון במעלה! וכך, יצאנו לטיול לאילת, שלושה לילות וארבעה ימים מלאים. בהמשך תוכלו לקרוא עוד על הטיול כפי שנכתב ע"י רכזת השכבה מזה שש שנים, עדי אלון, אבל אני מבקשת להפנות זרקור לצוות החינוכי המסור ולתפקידו המרכזי בטיול השנתי.
לא בטוח שניתן להסביר למי שלא יצא כמחנך/מלווה עם שכבת תלמידים לטיול שנתי עם לינה, עד כמה מורכבת, מסובכת, מעייפת וקשה, גם אם מהנה, המשימה!
אנו באורט פסגות מאמינים בטיולים שנתיים ולא בטיולים שהם סיורים באתרים ולינה באכסניות. ככל הניתן אנו מקפידים על בישול עצמי, לינה באוהלים אישיים ולעתים אוהלים קבוצתיים. יש בכך אמירה היושבת על ערך חינוכי של אהבת הארץ תוך חרישת שביליה, התמודדות עם קושי ותחושת ההתעלות בסיום מסלול פיזי לא פשוט הדורש מעבר למאמץ התמודדות מנטלית, חשובה כל כך עבור תלמידינו. אני יודעת שלא כולם דוגלים באותם ערכים ויש הסבורים כי עלינו לוותר על בישול עצמי ולעבור לאכסניות, אבל אנו לא ניכנע לקולות המבקשים לשנות את ערכינו ועקרונותינו כי הרוב הגדול מכיר בערכים החשובים הנלמדים בטיולים השנתיים ואף מוקיר תודה לצוות החינוכי, וזאת מבלי לציין את תלמידינו שמודים באמירה, בנוכחות ובכל דרך אחרת.
לא פשוט לתלמידים להתמודד עם קושי פיזי ומנטלי. הם לא רגילים לכך. לא פשוט להם לישון בשטח באוהל בשק שינה על המזרון דק. אבל זו חוויה עבורם. והם מתמודדים איתה. לא פעם נראה שההורים בבית מתקשים להתמודד עם החוויה של התלמידים ואז אנו מקבלים תגובות לא פרופורציונאלית, לעתים שקריות, מכלילות ,שכל קשר בינן ובין המציאות הוא דמיוני בלבד.
הפעם, בלילה הראשון ירד גשם. האוהלים נרטבו, התלמידים פחות. למה? כי המורים רצו במאהל בגשם והכניסו לתוך האוהלים את התיקים והנעליים שהיו בחוץ תוך כדי שהם עצמם נרטבים בגשם. בבוקר היה קצת בוצי, אבל באילת כמו באילת השמש יצאה, אנחנו טיילנו ועם החזרה לבי"ס שדה הכל היה יבש וחזרה לשגרה.
מה ההודעה שהתקבלה מאחת האמהות בלשכת ראש העיר? שהמנהלת והמורות ישנו "באכסניות", הילדים באוהלים, כולם רטובים עכשיו מטיילים בנעליים ובגדים ספוגי מים והמורים? הם פשוט לא אומרים את האמת על המתרחש בשטח!
מקומם!!! לא פחות מכך.
מובן שלצד הודעות מסוג זה אנו זוכים גם להודעות מפרגנות ומוקירות תודה. חשוב לי לציין זאת בצורה ברורה. הודעות המביעות אמון בצוות ובמסירותו לתלמידים.
ובכל זאת, אני מרגישה צורך לשתף אתכם מה זה להיות מורה מלווה בטיול שנתי:
עייפות מתמשכת. לא לישון בלילה שלפני הטיול ולא ממש לישון לאורך ימי הטיול, לשמור בלילה ובבוקר לפני השינה ועם ההשכמה, לטפס לאורך היום על בולדרים במדבר ובצפון גם אם עברת מזמן את גיל 18 ואתה כבר עייף מלטייל כל כך הרבה שנים בשטח. לעשות את כל זאת, תוך כדי דאגה לשלומם הפיזי והרגשי של התלמידים, תוך שאתה עצמך עלול למעוד ולא פעם נופל (פיזית!) ונפצע כמו שקרה למשל בטיול זה לאחת ממורות הצוות. להיות זמין לתלמידים, להוריהם, למדריכים והנהגים ולחייך כל הזמן שהכל בסדר. הכל כדי שהטיול יעבור בשלום והתלמידים יהנו וילמדו.
לא אגזים אם אכתוב שמדובר במסירות נפש!!! אין את זה במקצועות אחרים. אנחנו למדנו הוראה, לא הדרכת טיולים! כואב לי כאשר הצוות העובד קשה כל כך מושמץ, גם אם על ידי קומץ. קומץ זה לא ירפה ידינו. אנו מאמינים בדרך המצוינות ואהבת הארץ ונמשיך לעשות הכל למען תלמידינו ולקידום המטרות החינוכיות החשובות כל כך. אז בפעם הבאה, לפני שמפיצים הודעות לא מבוססות, חשוב לזכור שגם אנו, ציבור המורים המושמץ ציבורית כל העת, בני אדם וגם לנו כואב כשנופלים.
חייבים לקרוא בקטע "לסיום" על הטיול מנקודת מבטו של תלמיד י"ב 4, יאיר קרוביצקי.
ברכות חמות וגאווה רבה בתלמידינו המצטיינים:
כבוד ל:
תלמידי י"ב - דנה באסה ושוהם עסיס – עברו בהצלחה את שלב א' במיונים של האולימפיאדה הבינלאומית בכימיה.
תלמידי י"ב - יאיר קרובצקי ויערה בסודו עברו את שלב א' באולימפיאדה בביולוגיה בהצלחה.
תלמידי י'- עידו דבוש ומיכל בר כהן עברו את שלב א' באולימפיאדה בפיזיקה בהצלחה.
שלכם תמיד,
שרה עובד
הכנה לצה”ל בשכבה י”א
כתבה: ענבר אבידור – מנהלת החטיבה העליונה השבוע השתתפו תלמידי שכבה י”א בסדנת הכנה לצה”ל. בסדנה, אותה העבירו קצינים במי”ל מטעם משרד הביטחון, השתתפו התלמידים
קורס מע”ר לשכבה י’
כתבה: ענבר אבידור – מנהלת החטיבה העליונה כבכל שנה, עברה שכבה י’ קורס מגישי עזרה ראשונה של מד”א השבוע. הקורס, בן יומיים, הקנה לתלמידים ידע
יום שיא בהיסטוריה בנושא “לאומיות”
כתבה: איריס כהן – רכזת היסטוריה חט”ע ביום ראשון השבוע התכנסו תלמידי כיתות שכבת י’ ברוח טובה ובאווירה יצירתית ללמוד לאומיות מהי? במדינות שונות. קדמה
חידון התנ”ך – שלב בית ספרי
כתבה: שרה פרדס – רכזת תנ”ך השבוע, ביום שלישי, התקיים השלב הבית ספרי בחידון התנ”ך. זהו השלב הראשון בהתמודדות לקראת חידון התנ”ך הארצי לנוער. בחידון
תחרות חצי גמר ט4 – spacelab
כתבה: ליאורה יומרן – רכזת כיתות עמ”ט, רכזת פרויקט Spacelab, מחנכת ח’4 תחרות חצי הגמר של תוכנית spacelab שתקיימה השבוע, התהדרה בשתי נציגות רמות דרג מטעם
spacelab – כיתה ח/4 – בניית מכונת רוב גולדברג
כתבה: ליאורה יומרן – רכזת כיתות עמ”ט, רכזת פרויקט Spacelab, מחנכת ח’4 בכיתה ח/4 עשו השבוע DR2 – משוב מול הכיתה להתקדמות מכונת רוב גולדברג
הרצאה למגבירי ערבית
כתבה: דליה ורדי – מורה לערבית השבוע הגיעה אלינו חיילת מתוקה וצנועה, ששרה בערבית. מאי ויצמן נחשפה לשיר בערבית בגיל 11, התאהבה בשיר ובשפה הערבית, והפכה
חשיפה ללימודים במכללה
כתב: מאיר אמסלם – רכז מגמת אלקטרוניקה ביום ראשון התקיימה חשיפה ללימודים במכללה, לתלמידי כיתה י”ב במגמת הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים ע”י דיויד- ראש מחלקת הנדסת
יזמות וחדשנות
כתבה: מיכל לבנצ’וק – רכזת פרוייקט Future Ready, מורה לספרות, מחנכת י”א5 במסגרת שיעורי ספרות יישמו תלמידי שכבה י”ב את הנלמד ברומן “הר אדוני” מאת
טיול שנתי י”ב
כתבה: עדי אלון – רכזת שכבה י”ב תלמידי י״ב חזרו מהטיול השנתי באילת, טיול שהיה שיאן של שש שנים בהן ליוויתי אותם כרכזת השכבה. התלמידים התמודדו עם לא מעט אתגרים (חלקם לא היו צפויים מראש) והפגינו בגרות רבה, הם עזרו אחד לשני במסלולים ותמכו זה בזה ברגעים קשים. כמי שמלווה אותם מכתה ז׳ ומכירה כל אחד מהם באופן אישי, התרגשתי מאוד והתמלאתי גאווה. אני רוצה להודות לצוות החינוכי שליווה את התלמידים בטיול ברגישות ובמסירות רבה – אורלי זלצמן, ניר אשכול, פיאנה בלזר, אבי בן שושן, גלי כהן, יפעת בלזר,