כמעט שבת שלום לכולם,
יותר מכל, נדרשת מכל אחד מאיתנו בימים אלו אחריות! אחריות אישית, אחריות חברתית, אחריות לאומית. אחריות לעתיד בית הספר ולעתיד החינוך במדינת ישראל. אם כל אחד מאיתנו יעשה את המוטל עליו, תוך השתדלות ומתוך כוונה, נצליח לעבור את תקופת אי הוודאות בה אנו שרויים כעת ואף נצמח ממנה.
עושה רושם כי שכחנו כמעט לחלוטין את מגיפת הקורונה שניהלה את חיינו בשנה האחרונה. בימים אלו, יותר מכל מטרידה (אותי) המחשבה כי על מזבח השגרה שכה ייחלנו לה, אנו עלולים למצוא את עצמנו בימי עידן טרום הקורונה, זונחים את אפשרויות ההתחדשות והצמיחה שזימנה לנו המגיפה. אל לנו לאפשר זאת.
כיצד היינו רוצים לראות את שנה"ל תשפ"ב? זוהי השאלה הגדולה המעסיקה אותנו יותר מכל בימים אלו. לכו תדעו... לצערי, הרשויות אינו מספקות לנו מענה הולם לצרכים המשתנים איתם אנו מתמודדים מספר שבועות לפני סיום שנת הלימודים תשפ"א. כמו בשיא משבר הקורונה גם כעת, אנו אלו הנדרשים לייצר את המציאות המתאימה לנו לסיום שנת הלימודים תשפ"א ולשנת הלימודים תשפ"ב. זוהי הציפייה מאיתנו מצד הרשויות, מצד ההורים ומצד התלמידים.
בתקופה זו בה המדינה עדיין נמצאת במצב של אי יציבות פוליטית, לצערי, כמו תמיד, אף אחד אינו לוקח אחריות. אסון מירון? אין אחראים למחדל שהיה כתוב על הקיר ולא רק מן השבוע שעבר. דווקא עכשיו, עלינו לגלות אחריות ומנהיגות, לשמש דוגמה אישית ולהתמסר לכל המוטל עלינו על מנת לסיים את שנת הלימודים עם ראש מורם ובתחושה שאף על פי כן ולמרות הכל, יכולנו למגיפה.
אנו נמצאים בעיצומה של תקופה עמוסה ביותר המעוררת לא מעט מתחים: טיולים שנתיים, מבחנים, תגבורים, השלמות וצמצום פערים. לפתחנו, בחינות הבגרות שכבר מידפקות בדלת. זה הזמן לקחת אחריות מא' ועד ת'. יחד נעבור את התקופה המורכבת.
שבת שלום לכולם.
שלכם תמיד,
שרה עובד
