כמעט שבת שלום לכולם,
המלחמה האלימה המתנהלת באוקראינה מדאיגה את אזרחי מדינת ישראל. כואב מאוד לראות כי גם בשנת 2022 מדינה/מעצמה מחליטה לפלוש למדינה שכנה ובכוח הזרוע כובשת, דורסת והורגת אזרחים חפים מפשע שאינם חלק מהפוליטיקה המניעה מהלכים מסוג זה.
לבי עם העם האוקראיני הנאנק תחת המצור, ההפצצות וההפגזות, עם האזרחים הרבים הנאלצים לעזוב את ביתם ולהימלט מארצם לאירופה. אני מקווה כי המלחמה שגובה מאות ואלפי קורבנות מידי יום תסתיים בקרוב. גם מנהיגי העולם חייבים להבין כי סדרי העולם השתנו וכיבוש עם ומדינה אינם אפשריים עוד! בשום פנים ואופן! אנו מחזקים את אזרחי אוקראינה ואת קרוביהם המודאגים בארץ. מדינת ישראל מסייעת הומניטרית והעם האוקראיני מוקיר תודה על כך. העיר כרמיאל נערכת למבצע "שלום עליכם" – איסוף ציוד למשפחות עולות מאוקראינה. מי ייתן והאלימות תיגמר בהקדם!
אנו יודעים לגלות סולידריות ולסייע בעת מצוקה, לעם אחר, בתוך עמנו ובכלל. אך בשגרת חיינו איננו מצליחים למגר את האלימות השורה בכל. בשבוע שעבר פורסם כי תלמיד בביה"ס תיכון עירוני א' הרים יד וסטר למורה, רכזת שכבה. החבר'ה מסביב צחקקו. אתמול פורסם כי מורה נוספת נפגעה מאלימות ופונתה לבי"ח כשניסתה להפריד בין שני תלמידים רבים וספגה מכה חזקה.
על פניו נראה כי האלימות שהופנתה כלפי המורה בתיכון זעזעה את הציבור. אני לא חושבת כך. אמנם נשמעו לא מעט קולות צקצוק המגנים את המעשה, אך מעבר לגינוי מן הפה אל החוץ לא נעשה דבר המוכיח כי לאלימות אין מקום בחברה בכלל ובשטח ביה"ס בפרט! מורים ומנהלים "זוכים" לא פעם לשיח אלים, מאיים, מזלזל, מבטל - ונאלצים לעבור הלאה. משפטים כמו: אני מגבה את הילד שלי גם אם שיקר, או, הוא רק דיבר (איים) לא ביצע, מותר להגיד הכל, אינם חריגים במיוחד, לצערנו.
העובדה שבני נוער רבים (לא כולם!) אינם מכירים עוד בגבולות ובסמכות, והורים רבים (לא כולם!) אינם דורשים מילדיהם (למשל) להגיע עם תלבושת בי"ס בכל יום, מביאה אותנו לנקודות חיכוך לא מעטות עם התלמידים ואינה מאפשרת לנו ללמד את התלמידים מה קורה בחיים האמיתיים כאשר מפרים את הכללים שוב ושוב, שהרי אם ההורים מסכימים לכך, למה שיקבלו את סמכות המורים?
אפשר לשנות את המציאות הזו. עלינו לפעול תוך שיתוף פעולה, מורים והורים. אני קוראת מכאן לכל ההורים לסייע בידינו ולוודא כי התלמידים יוצאים לביה"ס (גם) בחורף עם תלבושת וסמל. מעיל אינו מחליף תלבושת. וכן! גם תלמידי יא-יב נדרשים לתלבושת, לא משנה כלל וכלל אם נותרו להם סמסטר אחד, שניים או שלושה. כללי ביה"ס תקפים לכולם. לא הגיוני שהורים יגלו הבנה לכך שתלמידים אינם מגיעים עם תלבושת ולא יראו בכך הפרה בסיסית של כללי ביה"ס. כך מתפתחת לה תרבות של "הכל מותר" שבקלות גולשת לאלימות... ואחר כך אנחנו מתפלאים. עולם המבוגרים נדרש להוות דוגמה לבני הנוער. אפשר לנסות לעשות זאת בתוך בתי הספר, אם מנהיגי העולם אינם עושים זאת. ומי יודע, אולי כך נוכל לשנות את עתידנו.
אנו חיים בעידן של שינויים תדירים שימשיכו ללוות את חיינו. בביה"ס, אנו עסוקים בחשיבת עתיד, בחשיבה על השינוי הנדרש ממערכת החינוך ומבתיה"ס על מנת שיתאימו למאה ה-21, אך ישנם דברים שלא משתנים ולא ישתנו: על ביה"ס לחנך את תלמידיו להיות בני אדם הפועלים לטובת החברה בה הם חיים, ללא אלימות! אלימות מכל סוג יש לגנות ולהוקיע!
לכו תדעו, איך תיראה החברה בישראל ללא אלימות!
שלכם תמיד,
שרה עובד
