כמעט שבת שלום לכולם,
בשבוע שעבר התמקדתי בפתח דבריי במידעון בצורך המיידי באחריות כוללת:
"יותר מכל, נדרשת מכל אחד מאיתנו בימים אלו אחריות! אחריות אישית, אחריות חברתית, אחריות לאומית. אחריות לעתיד בית הספר ולעתיד החינוך במדינת ישראל. אם כל אחד מאיתנו יעשה את המוטל עליו, תוך השתדלות ומתוך כוונה, נצליח לעבור את תקופת אי הוודאות בה אנו שרויים כעת ואף נצמח ממנה. "
לא ידעתי עד כמה מילים אלו תהיינה כה רלוונטיות השבוע, עת מדינת ישראל נמצאת "על סף מלחמה" כפי שזועקות הכותרות בעיתונים, והקרע הפנימי במדינה הולך ומעמיק. אנו מסתובבים בתחושת אי וודאות מטלטלת לגבי שאלות כמו איך הגענו למצב הנוכחי במהירות של אפס למאה בזמן כה מהיר, איך ייראה השבוע הבא, האם המהומות תיפסקנה בימים הקרובים ומתי תגיע הרגיעה? האם הנהגת המדינה תיקח אחריות ותצליח להשתלט על השטח הפועל עפ"י הביטוי "אין דין ואין דיין".
המחשבה על "היום שאחרי" מטרידה מאוד ואני שוב חוזרת ואומרת שעל כל אחד מאיתנו, לגלות אחריות ולא לאפשר הסלמה והתלהמות מיותרים, גם כאשר הרגשות משתוללים והשטח בוער (תרתי משמע). אנו חיים בצפון המדינה, בגליל, בערים מעורבות, מסביבנו כפרים ערביים, אנו עובדים ונפגשים עם עמיתים מהמגזר. לא ייתכן שניתן יד להרס מרקם החיים הזה המתקיים דה-פקטו מזה עשרות שנים (גם אם לאורך השנים אנו חווים משברים, שהם סיפורה של מדינת ישראל). אני מאמינה כי לכל אחד מאיתנו אחריות אישית לומר בקול רם "די!", "לא עוד!", אמירות כאלו שתגענה מהשטח ומהמנהיגים תסייענה ללא ספק להנמיך את הלהבות שנכון לרגע זה לא נראה ששוככות.
אתמול בצהריים לאחר לילה סוער (גם) בכרמיאל, כינס אודי אייזיק, ראש מנהל החינוך בעיר את מנהלי בתיה"ס העל יסודיים על מנת לדבר על הצורך להרגיע את השטח. אנו כבר ידענו על מה הוא מדבר, כי לא קשה לשמוע את התלמידים נגררים להתלהמות ומשמיעים קולות כמו "מוות לערבים". אם לא די בכך, ידוע לנו כי ישנם תלמידים מבתיה"ס בעיר המשתתפים באופן פעיל בהתפרעויות ואפילו בכרמיאל היו מספר מעצרים של בני נוער. אנשי החינוך שוב נדרשים לאקטיביות חברתית, אמירה ברורה למען תלמידינו! זוהי חובתנו!
ובעניין אחר: משהו קטן וטוב באורט פסגות...
השנה אין בביה"ס קפיטריה ולאורך יום הלימודים אנו מקבלים פניות מתלמידים שמגיעים ללא ארוחת בוקר או שהארוחה שהביאו עימם לא מספיקה להם והם מוצאים עצמם רעבים לאורך היום, לא מרוכזים, פונים לבקש סוכריה, ופל או משהו.. לאכול, להכניס לבטן, מבקשים לצאת מביה"ס לקנות בסופר הקרוב משהו לאכול – מה שכמובן אסור.
עופר סלע, המנהל האדמיניסטרטיבי שלנו (אליו מגיעים לקבל סוכריות..) חשב על יוזמה קטנה, משהו קטן וטוב שיכול לסייע לתלמידים: בכל יום אנו מכינים כריכים עם שוקולד (פרווה) ומניחים על שולחן קטן עבור התלמידים המעוניינים. ובטח לא תופתעו לגלות שיש היענות רבה ליוזמה. תודה לבתי וליעל, עובדות המינהל המסורות שלנו, שבכל יום מכינות את הכריכים עבור התלמידים. יישר כוח לעופר על היוזמה ולבתי וליעל על הביצוע.
שבת שלום לכולם וחג שבועות שמח לכולם.
שלכם תמיד,
שרה עובד
מזל טוב לילידי השבוע
וחג שבועות תעשה לך…
כתבה: רבקה לזרוביץ’ – רכזת שכבה ח’ בשכבת ח’ האווירה החגיגית לוותה בחולצות לבנות שלבשו התלמידים ובשער חגיגי שקיבל את פני התלמידים בכניסה לבניין ובו
תלמידי שכבת ז’ מעמיקים היכרות ומתגבשים
כתבה: פאני חיון, מחנכת ז4 ממ”מ עם חזרתנו ללמידה פיזית ככיתה מלאה בביה”ס הייתה התרגשות רבה, אך גם לוותה בתחושה מוזרה לתלמידים ולמורים. התחושות הועלו
קיר ירוק
כתבה: איילת תמם – רכזת מדע חט”ב, רכזת פרויקט קיימות 121 במסגרת פרויקט “קיימות 121” של אורטוב, למדו תלמידי ח’2 במהלך השנה על קיימות, טביעת
טיול שנתי שכבה ח’
כתבה: רבקה לזרוביץ’ – רכזת שכבה ח’ טיול שכבת ח’ יצא לדרך… תלמידי השכבה התייצבו במצב רוח מרומם לאחר שנה של קורונה שהשביתה פעילות חברתית.
טיול שנתי שכבה ז’
כתבה: שולה רוזן – רכזת שכבה ז’ יצאנו לטיול שנתי בתחילת מאי, חם בחוץ וחם בלב. הטיול היה ללא לינה בשטח ועל פי הנחיות מתווה הקורונה.
טורניר קטרגל
כתב: דני דהן – רכז מועדון ספורט בית ספרי ברכות לשחקני נבחרת הבנים ז’-ח’ בקט רגל, על עלייתם לחצי גמר בקט רגל וזאת לאחר החזרה
כיתה ח6 לומדת על הרמדאן
כתבה: ירדן מנצור – מחנכת ח’6 בכיתה לומדים שני תלמידים מוסלמים שצמו במהלך חודש הרמדאן. בקבוצת הווטסאפ הכיתתית נשלחה הודעת “רמדאן כרים” ולא הייתה תגובה
יום הניצחון
כתבו: הילה מעוז – מחנכת ז’7 ויפעת קבסה – רכזת חינוך חברתי-ערכי חט”ב בשבוע האחרון יצאו תלמידי בית הספר לחלוקת עציצים לוטרנים, ניצולי הושאה, לכבוד
סדנת בנות
כתבה: קרן מירז – מדריכה מטעם “נירים”, רכזת מניעת נשירה בשבועיים האחרונים, אחת לשבוע, התקיימה סדנא לבנות כיתה ט’ אשר לוקחות חלק בתכנית ההעצמה. הסדנא