כמעט שבת שלום לכולם,
מזג האוויר המתעתע ששרר השבוע, שנע בין גשם זלעפות לחמסין ושרב, משקף במידה רבה את השבוע שחלף. היה זה שבוע מלא במנעד פעילויות ואירועים שמטלטלים את כולנו ולא נותנים מנוח וזמן לעצירה קלה, מנוחה, שהייה והתבוננות. כל זאת, תוך כדי שאנו מנהלים סדר יום לימודי ובו בחינות בגרות, מתכונות ותגבורים. כך חלף לו חיש קל, שבוע התקומה; בין יום זיכרון לשואה ולגבורה, עבור דרך יום שיא בחטיבת הנעורים, המשך דרך ביקור של מנהלת המחוז וראש העיר בביה"ס וכלה בטיולים שנתיים ובביטול הצעדה לזכר הבנים בעקבות מזג האוויר.
מזג האוויר המתעתע הביא אלינו לביקור גם הפתעה יפה:
בסופו של שבוע זה, מעל כולנו מרחף לו כעננה כבדה יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הקרב ובא, אירוע מורכב במיוחד בכל שנה והשנה במיוחד.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ד לא עבר עלינו כעוד יום זיכרון במניין השנים. אי אפשר לנתק את ההקשרים הנעשים בין אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שאנו עדיין בעיצומה ובין שואת העם היהודי. יש המגדילים לעשות ומכנים את אירועי השבעה באוקטובר שואה. אני טוענת בתוקף שזו טעות! שואה אחת התרחשה לעם היהודי. זה קרה באירופה, כשלעם ישראל לא היתה מדינה, לא היה צבא חזק ולא היתה עמיות (מלשון עם) שאיחדה אותנו כגוף אחד הנלחם על חירותו בארץ אבותיו. בשואה נרצחו שישה מיליון יהודים שלא היה לכם איך להגן על עצמם ולא היה מי שיסייע בידם! בשבעה באוקטובר נתפסנו בקלקלתנו, ספגנו אבדות שלא הכרנו כמותן, אבדות שאנו לא מצליחים להתאושש מהן ולא ברור אם אי פעם נצליח. ואנו משלמים בכל יום עוד אבידות. את המחיר הכבד שאנו משלמים על השבעה באוקטובר כולנו מכירים, הזועק ביותר הוא 132 החטופים שעדיין מוחזקים בשבי החמאס, שמזה שבעה חודשים אנו זועקים ומייחלים להחזרתם. יחד עם זאת, מיד לאחר שהתאוששנו ממתקפת הטרור הרצחנית והמפלצתית, צה"ל יצא ללחימה וימשיך להילחם ככל שיידרש על מנת שאנו נחיה כעם חופשי במדינתו. על כן אני סבורה שאין מקום להשוואה!
לי ברור שגם אם ייקח עוד זמן, גם כשאנו ממשיכים לשלם במחיר חיי טובי בנינו, אנו ננצח. נזכור כי ברקע המלחמה, עשרות אלפי המפונים מבתיהם, האבידות הרבות והכה כואבות, מדינת ישראל מצליחה לשמור על שגרת חירום. בתיה"ס פתוחים, אנשים יוצאים לעבודה, מקומות הבילוי פתוחים. חיילי צה"ל עושים את עבודתם על מנת לאפשר לנו שגרת חיים. על כך עלינו להוקיר תודה בכל יום ולזכור תמיד את הנופלים שבמותם ציוו לנו את החיים. ציוו! עלינו לחיות על מנת שמותם לא יהיה לשווא.
השבוע התקיים בפולין מצעד החיים, שונה מזה של השנים עברו. במצעד השתתפו גם שורדי שואה שעברו את אירועי השבעה באוקטובר וגם שבויים שהוחזרו במסגרת עסקת החטופים. גם לנו יש נציג במצעד. רועי גיסברג תלמיד יב/5. אנו הצענו את רועי כמועמד להשתתף במצעד. רועי עבר ראיון והתקבל ליציאה. אנו גאים ברועי שלנו, שמייצג את ביה"ס ואת כרמיאל בכבוד.
עוד השבוע זכינו לביקורה של מנהלת המחוז בביה"ס שהגיעה למפגש עם ההנהלה על מנת לתמוך ולשמוע על צרכי ביה"ס לאור המצב. מנהלת המחוז התרשמה מהעשייה המתקיימת בביה"ס ומהמענים שאנו מציעים לתלמידים ולצוות על מנת להתמודד עם המצב. שמחנו שגם הראש העיר ופמלייתו הגיעו לביקור. אשרינו שזכינו למעטפת תמיכה וסיוע כה טובה כמו שהעיר כרמיאל מספקת לנו: תמיד יש למי לפנות במנהל החינוך בפרט ובעיר בכלל בהובלת ראש העיר מר קונינסקי.
בברכת שבת שקטה וימים של שקט, ותפילה להחזרת כל השבויים החטופים לביתם.
שלכם תמיד,
שרה עובד - מנהלת ביה"ס
סרן (במיל’) אושרי דנינו – מ”מ בגדוד שקד בחטיבת גבעתי
כתבה: גלי כהן – רכזת חינוך חברתי-ערכי בחטיבה העליונה סרן (במיל’) אושרי, דנינו, מ”מ בגדוד שקד בחטיבת גבעתי, הגיע אלינו למפגש משמעותי ומרגש עם תלמידי
זכרון בסלון – עדותה של איריס תירוש, בת לשורד שואה
כתבה: גלי כהן – רכזת חינוך חברתי-ערכי בחטיבה העליונה ביום ראשון הגיעה אלינו איריס תירוש, ביתו של משה, שורד שואה, שסיפרה את סיפור חייו של
תרבות הצריכה
כתב: יוסי סמואל – תלמיד ז’4 במסגרת שיעורי בינתחומי, קבוצת תרבות הצריכה יצאה לאזור משגב. ביקרנו בחווה לגידול תוצרת אורגנית שבה למדנו על קיימות, מיחזור
על בנים ועל בנות
כתבה: רבקה לזקוביץ’ – רכזת פדגוגית בחטיבת הנעורים השבוע התקיים יום שיא בהוראה בינתחומית לכיתות ז’. הפעילויות היו מגוונות החל מסדנאות תאטרון, אומנות ויצירה, פעילויות
מי רוצה להיות גיבור על?
כתבו: מאיה לוינסקי ולינוי ויינברד – תלמידות ז’6 יום השיא של הקורס, ״מי רוצה להיות גיבור על?״ התקיים ביום שלישי השבוע. יצאנו לסיור במושבה זיכרון
הרפתקאות אולימפיות
כתבה: מיכל רביזינוביץ’ ביום שלישי התקיים יום שיא בהוראה בינתחומית בשכבה ז’. בקורס “הרפתקאות אולימפיות” פתחו התלמידים את היום בהיכרות עם דגלי המדינות השונות המשתתפות