את הסיור התחלנו בתל א-סאקי ובדרכנו לשם המדריך שלנו לא חסך בשאלות ובהסברים מעניינים על רמת הגולן ועל המקומות שאנו עוברים בדרכנו לשם. כאשר הגענו למקום עלינו במעלה המדרגות לראות את את הנוף היפייפה ואת השטחים שמסביבנו ולמדנו על המקום ועל המלחמה, לאחר מכן הלכנו לראות את הטנק שהיה באותו מקום טיפסנו עליו, השקפנו מסביב והיינו חסרי מילים. משם עברנו לבונקר המפורסם בו לפי מה שהמדריך סיפר היו 28 שיריוניקים וטנקיסטים והם התחבאו שם מפני הסורים. ממש ליד הבונקר נמצאת אנדרטה עם התמונות והשמות של כל החיילים שנספו ונרצחו על ידי הסורים בתל א-סאקי.

אחר כך נסענו לאתר ההנצחה לחללי גדוד 405 נמר. ברגע שנכנסנו כולם שמו לב לאנדרטה עם דגל ישראל לצידה ועליה חרוטים השמות של חיילי הגדוד והמשפט “במותם ציוו לנו את החיים” .מאחורי האנדרטה יש עץ עשוי מברזל ללא עלים המדמה את תקופת השלכת ויש לו 21 ענפים, כל ענף הוא חייל שנספה. הושיבו אותנו וסיפרו לנו על החלק של גדוד 405 בקרבות הקשים לאורך כל ימי המלחמה, בבלימה ובהבקעה לשטח סוריה. בסוף ההסבר עלינו על האוטובוס ונסענו לראות את אנדרטת אור וירושלים לזכרו של יוסף שריג ז”ל, מ”פ טנקים מבית השיטה שנפל במקום זה במלחמת יום הכיפורים. סיפרו לנו עליו, על ההיסטוריה שלו, על החיים שחי ועל כך שהיה מוזיקאי מחונן ועל השיר שכתב והלחין “אור וירושלים”. המסבירן במקום מספר על יוסף, ומשמיע את השיר בביצוע הגבעתרון.

האתר הבא שביקרנו בו היה “מארב כוח טייגר” שם למדנו ש”כוח טייגר” הוא כינויה של פלוגת טנקים ג’ מגדוד 82, חטיבה 7, בפיקוד סרן מאיר זמיר שלחמה במלחמת יום הכיפורים ועל הטנק שוט קל שעמד שם. לאחר מכן עצרנו להפסקת הצהרים בה פגשנו ברזילאים ודיברנו איתם על המונדיאל ועל ניימאר (השחקן האהוב). לאחר שאכלנו ושבענו נסענו לתחנה האחרונה שלנו, הר חרמונית עם הנוף המרהיב ואפילו ראינו את סוריה ונכשלנו בנסיונינו לשכנע את המדריך לקחת אותנו לביקור שם.

לסיכום,

היה סיור מדהים, למדנו המון על ההיסטוריה של מדינת ישראל, על מלחמת יום הכיפורים, על האנדרטאות ועל רמת הגולן.

היה מאוד כיף ומלמד ואני מודה לענת בן משה, לדפנה גור, למדריך שלנו מודי ולמורה לשל”ח וידיעת הארץ משה על החוויה הזאת.