כמעט שבת שלום לכולם,
מה יהיה? עד מתי זה יימשך? מתי זה כבר ייגמר? אי אפשר להודיע שבוע מראש על המערכת ללמידה בביה"ס? כל כך הרבה שאלות ותשובות, לרוב, אין.
מסתיים לו השבוע השני ללימודים היברידיים בביה"ס. בשבוע הקרוב אנו נבצע רוטציה ונחליף את הימים בהם מגיעים התלמידים ללמידה בביה"ס. זאת על מנת לוודא שהתלמידים פוגשים כמה שיותר מורים ולומדים כמה שיותר מקצועות פנים אל פנים בביה"ס ולא רק בזום.
בניית המערכת ושיבוץ הכיתות לחדרים הנמצאים במרחק 30 שניות ממרחב מוגן הינם עבודת נמלים מורכבת וסיזיפית הנעשית מדי יום ע"י רכזת המערכת הבית ספרית, עדי אלון, ומזכירת המערכת, מרים כהן. תודה ענקית לעדי ומרים המאפשרות לנו לקיים סדר יום לימודי היברידי, שבו בכל יום לומדים תלמידים בזום ואחרים בביה"ס ויש כאלו הלומדים גם וגם. אנו ממשיכים לקיים ישיבות חשיבה על המערכת הבית ספרית תוך הקשבה לקולות הנשמעים מצד מורים, תלמידים והורים. ברוח זו, אנו מפרסמים כבר כעת את ימי ההגעה ללמידה פיזית בביה"ס, על פי שכבות. זהו בסיס המערכת ועליו ייתכנו תוספות בהתאם למה שיאפשרו החדרים הפנויים המתאימים ללמידה על פי המתווה הקיים.
כולנו תקווה כי בשבוע שיחל ב24.11 נחזור כולנו ללמידה פיזית בביה"ס, אך במידה ולא אנו נודיע שוב מראש על מבנה שבוע הלימודים שיותאם לצרכים המשתנים מידי יום.
בתוך הכאוס, גם השבוע תפסה אותנו אזעקה תוך כדי יום הלימודים. בסה"כ גם הפעם הפינוי למקלטים עבר בצורה מסודרת. התלמידים תפקדו בצורה מצוינת. גם במקרים של אזעקות בביה"ס אנו בודקים עצמנו לאחר כל אירוע וכאשר מזהים קושי, או צפיפות בהתפנות למקלטים אנו משנים את השיבוצים בהתאם.
חשוב לזכור כי מרחבים מוגנים תקניים כוללים ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), ממ"ק (מרחב מוגן קומתי), ממ"מ (מרחב מוגן מוסדי), ומקלט. כמו כן, רוב כיתות הלימוד שאנו משבצים להוראה בימים אלו נמצאות בתוך מרחב מוגן קומתי. לדוגמה: רוב הכיתות בבניין ט' או בניין החט"ע נמצאות כבר במרחב מוגן קומתי.
כבכל שנה, השבוע התקיימה בביה"ס סדנת הכנה לצה"ל לתלמידי שכבה י"א אותה העבירו קצינים במיל' ממשרד הבטחון. ענבר אבידור, מנהלת החטיבה העליונה משתפת:
נוכחות התלמידים היתה מרשימה באופן בולט והסדנה התאפיינה השנה במוטיבציה יוצאת דופן מצד התלמידים לשירות קרבי ולשירות משמעותי באופן גורף בקרב התלמידים והתלמידות גם יחד. מדריכי משהב"ט ציינו לשבח את רמת השיח של התלמידים ואת הרצון הברור שלהם לתרום בשירותם הצבאי בצורה מיטבית. בנוסף, הם שיבחו את נוכחותם של מחנכי הכיתות, שליוו את התלמידים לאורך כל היום והיו שותפים מלאים לתהליך.
נוכחות מחנכי הכיתות בכל פעילויות ההכנה לצה"ל מבוססת על תפיסה עמוקה לגבי תפקיד המחנך כדמות משמעותית בחיי התלמידים. השתתפותם בסדנאות מסוג זה מאפשרת להעמיק את הקשר עם התלמידים, ולייצר המשכיות לתהליך באמצעות שיח בכיתה שיאפשר לתלמידים להעלות שאלות, קשיים והתלבטויות. בדרך זו, המחנכים יוכלו לתת מענה מותאם לצרכים השונים שעולים בקרב התלמידים.
התרשמות המדריכים וההתלהבות הבולטת של התלמידים מעידים על הערכים שמובילים אותנו כקהילה חינוכית ועל מחויבותנו להכין את תלמידינו בצורה הטובה ביותר לקראת שירותם הצבאי ולחיים הבוגרים.
גאווה גדולה לראות את המוטיבציה ואת רוח השליחות בקרב תלמידינו, ואנו מודים לצוות השכבה שלקח חלק בהצלחת הסדנה.תודה מיוחדת לאבי בן שושן, רכז ההכנה לצה"ל בבית הספר, על מחויבותו לתפקיד ועל המקצועיות הרבה בה הוא מבצע תפקיד חשוב זה.
וגם היום אנו זוכרים את החטופים השבויים שעדיין נמצאים בגיהנום העזתי. לא מתרגלים. מי ייתן ויחזרו הביתה במהירה. אמן! עוד נישא תפילה לכל חיילי צה"ל שיחזרו הביתה בשלום וללא פגע!
שלכם תמיד,
שרה עובד - מנהלת ביה"ס
יוצאים מהזומים
כתב: משה שנהר – רכז של”ח וידיעת הארץ ביום חמישי התחלנו בסבב פעילות, לטובת הפגה ושבירת שגרת הזומים והלימוד בכיתות במציאות מורכבת זו ובהעדר היכולת
לקראת שירות
כתב: אבי בן שושן – רכז הכנה לצה”ל ביום רביעי 13/03/2024 התקיימה סדנת “לקראת שירות” לתלמידי שכבה י”א. מטרת הסדנה היא חיזוק הנכונות והמוכנות בקרב
על מנהיגות הורית בימי מלחמה. קראו על תפקידינו כהורים בעתות מלחמה.
הורים יקרים,
בשנה האחרונה אנו מנסים ליצור אשליה של שגרה בתוך מציאות מאיימת ומתמשכת בצל מלחמה - משימה מאתגרת עבור כולנו, מבוגרים ומתבגרים. כולנו לא הורים "מושלמים", אבל טובים מספיק; טועים אבל מנסים. אנחנו עוברים תקופה קשה שנכנסנו אליה ללא בחירה ורוצים לצאת ממנה שלמים ואפילו מחוזקים כיחידים, כזוג וכמשפחה.
חשוב שנזכור שבתקופה כל כך מורכבת ושונה מהמציאות שאנו מכירים, אנחנו ההורים, מהווים מקור בטחון וכוח של המשפחה (גם בשגרה אבל בעיקר במצבי חירום). אנחנו נקבע בהתנהגותנו במידה רבה את הצורה שבה המתבגרים שלנו יתמודדו עם המשבר: האם ייכנסו לפאניקה, יגיבו בחרדה קיצונית, יתעלמו ויכחישו בצורה מוגזמת או שיצליחו להתמודד כהלכה ואולי אף יצאו מחוזקים מהמשבר.
אנחנו מהווים תמיד דוגמא אישית, ובמצבי לחץ וחרדה במיוחד. ככל שנקרין בהתנהגותנו בטחון ורגיעה, כך גם הם ירגישו בטחון ורוגע. אין זה אומר שאנחנו צריכים להדחיק רגשות טבעיים, להפך: כדאי לדבר על תחושות הפחד שלנו - להראות למתבגרים שלנו כיצד אנחנו משפרים את ההתמודדות שלנו ומתחזקים וכך נהווה מודל התמודדות חיובית עם פחדים ולחצים.
המצוקה הנפשית בקרב ילדים ונוער, מתבטאת בסימנים כמו עליה בחרדה, פחדים והימנעות תפקודית. לרוב המתבגרים יש פחות משאבים וכלים לוויסות עצמי מאתנו המבוגרים, ובעיקר חסר להם ניסיון חיים אשר מלמד כי למרות שעכשיו המצב מפחיד וקשה, זה לא יהיה ככה כל הזמן.
בדרך כלל כל מתבגר יגיב באופן המאפיין אותו בשגרה. כך, קשיים רגשיים ומשפחתיים שהיו קיימים טרם המלחמה, עשויים כעת להיות מוגברים. למשל, חרדה מוגברת, ולצידה דרכי התמודדות לא יעילים, כמו צריכת אלכוהול מוגברת. בנוסף, מצבים משפחתיים קיימים, כמו גירושים, עשויים להעלות אתגרים חדשים כמו חשש ממעבר בין בתים בעת אזעקות.
איך נעזור למתבגרים שלנו בתקופת מלחמה?
- צמצום הסכנות בחשיפה לאירועים
בשונה ממלחמות קודמות בהיסטוריה של המדינה, כיום המתבגרים חשופים למידע, תמונות וסרטונים, ללא כל צנזורה או סינון. בנוסף, יש להם נטייה להימשך למצבי סכנה יחד עם יכולת מוגבלת להפעיל שיקול דעת ולהימנע מהם, כך שהם בסיכון גבוה יותר להיחשף לתמונות מצלקות. אז מה לעשות?
- נעודד שיתוף – נשאל - מה הם יודעים? למה הם נחשפו בקבוצות וברשתות החברתיות? האם יש להם חברים שדרכם הם חשופים להתמודדות עם חרדה או אובדן? נקשיב לנקודת מבטם על המצב, מבלי להיבהל, מבלי להפגין שיפוטיות או למהר במתן עצות.
- נסייע בעיבוד המידע – נעזור להם לשים לב ל'תסריטי אימה' ולחשיבה של 'הכול או כלום'
נסייע להם, להרחיב את נקודת המבט, לבחון אפשרויות נוספות.
נתווך לבני הנוער את האירועים עם מידע אמין ואמיתי, ננסה להפגין תפיסה מאוזנת, של ביטחון ותקווה.
- נעזור בהגבלת החשיפה ע''י עידוד לעשות פעילויות אחרות, וכן להראות דוגמה אישית בכך שגם אנחנו צורכים מידע באופן מאוזן.
- נרמול לכל רגש או תגובה
- 'תגובה נורמלית למצב לא נורמלי' – נסביר להם שהמצב הנוכחי עלול להלחיץ כל אחד, ותגובות כמו רעד, פחד או בכי, הן שכיחות ויופחתו עם הזמן. יש לזכור כי במקרה של מתבגרים, גם קצת אדישות וחוסר עניין הם, נורמטיביים.
- ניתן לגיטימציה לכל מחשבה או רגש – נדבר באופן פתוח (אך לא מציף) על המצב, ניתן מקום לדעות פוליטיות, התלבטויות ונקפיד לא לחסום ביטויים רגשיים של כעס, פחד, אכזבה ותסכול.
- נקבל שיש מקום - גם לדאגות אחרות – החיים של בני הנוער ממשיכים. חשוב שננרמל תחושות של אשמה אשר אולי עולים במקרים בהם המתבגר עסוק באתגרים אחרים המאפיינים את גיל ההתבגרות, כמו זוגיות, לימודים וחברים במקביל לאירועים הלאומיים.
- נשמור על שגרה ככל הניתן
חלק משמירת בריאותם הגופנית והנפשית של ילדנו היא שמירת שגרה גם במצב לא שגרתי. שגרה מייצרת תחושה של בטחון ושליטה למבוגרים ולילדים כאחד
- נקפיד על תפקוד שגרתי, בתחומי האחריות הסטנדרטיים של המתבגר, נעביר מסר של אמון ביכולותיו וכוחותיו להתמודד ולתפקד גם במצב מאתגר. אולי, נעודד אותו להצטרף לעשייה קהילתית יחד איתנו.
- נקפיד על גבולות ברורים – נגיע להסכמה לגבי הגבולות הנכונים למצב הנוכחי. חשוב שנקפיד על שעות קבועות לשינה וערות, כאלה המתחשבות בלילות הקשים בהם עולות מחשבות ודאגות ונקפיד על תזונה מאוזנת.
- נעודד מפגשים חברתיים במקומות מוגנים
- נתמוך גם מבלי לדבר על זה ישירות
- נקפיד על יותר זמן משפחתי – גם אם המתבגר לא מעוניין לדבר על רגשותיו, הוא עשוי לחוש רגוע יותר בנוכחות משפחתית שגרתית נעימה, כמו ארוחות משותפות או סתם שהייה זה לצד זה באותו חלל בבית.
- נשים לב לדיבור עקיף – המתבגר מרבה לדבר על החרדות של חבריו או של אחיו הצעירים? ייתכן שהוא מנסה לדבר על רגשות שהוא מתקשה 'לקחת עליהם בעלות' ולחוות אותם כשייכים לו. גם כאשר הוא מתייחס לכך בציניות, לגלוג וחוסר עניין אשר הוא מביע כלפי 'אלו שמפחדים', ייתכן כי - מתחת למעטה הקשיחות - יש לא מעט חרדה ואי שקט.
דיבור על רגשותיו של אדם אחר, באופן רך ומכיל, יכול להיות דרך לסייע למתבגר לעבד את רגשותיו שלו עצמו.
- נביא לידיעתם אפשרויות לעזרה מבחוץ
- תרגול טכניקות הרפיה והרגעה עצמיים – למידה עצמית של תרגילים דרך האינטרנט עשויים לעזור למתבגר עם המצוקה וגם לענות על הצורך בהתמודדות עצמאית.
- קווים חמים לתמיכה והרגעה – מענה זה מאפשר להתקשר בכל שעה, גם בשעות הלילה הקשות, ומאפשר למתבגר להיעזר גם ללא שיתוף ההורה במצוקה ובצורך שלו בהרגעה.
בנוסף, גם אנחנו ההורים יכולים לפנות על מנת להתייעץ על מקרים פרטניים.
- פנייה לטיפול – כאשר המתבגר חש מצוקה עוצמתית, אשר אינה משתנה ופוחתת לאורך הזמן, וכן כאשר היו קשיים קודמים אשר כעת מתגברים לנוכח המלחמה, מומלץ לפנות למטפלים במתבגרים.
ולסיום נזכור, עיני ילדינו נשואות אלינו תמיד - גם כשנדמה לנו שהם לא איתנו, אוזניהם קרויות לרחשי ליבנו - גם שנדמה שהם לא קשובים לנו.
תודה לאנדריאה גילוני פסיכולוגית ביה"ס ולתמר בן דוד, רכזת היועצות, על המידע החשוב.