סופשבוע מס’ 25    ז’ באדר ב’ תשע”ט,   14 במרץ 2019

כמעט שבת שלום לכולם,

בעוד פחות מחודש יתקיימו הבחירות לכנסת ה-21. חלק מתלמידינו יוכלו לממש את זכותם  (וחובתם) להצביע בפעם הראשונה. מה משפיע על אופן ההצבעה של תלמיד בוגר י”ב? ביום ד’ השבוע קיימנו פאנל בחירות לתלמידי י”א-י”ב על מנת שייחשפו לנציגי המפלגות השונות ועמדותיהם בסוגיות שונות. על הפאנל ניתן לקרוא בפוסטים כאן למטה, אך אני רוצה לשתף אתכם בתחושות שעלו בי בעקבות הפאנל:

הפאנל החל בשיעור השלישי בשעה 09:25. האמפי שהיה מלא מפה לפה בתלמידי י”א-י”ב השתתק עת החלו לדבר נציגי המפלגות השונות שהגיעו. תלמידי התיכון, בוגרינו, התנהגו למופת, גם כאשר השעון צלצל לצאת להפסקה. במשך קצת למעלה משעתיים גילו התלמידים עניין והקשבה, הגיבו בהערות ביניים כשנדרש ומחאו כף.

מה שאהבתי יותר מכל היה לשמוע את התלמידים משוחחים ביניהם ומגיבים בביקורתיות (כשצריך) על הפאנל ועל הדברים הנאמרים בו. אחת המיומנויות הנדרשות במאה ה-21 היא חשיבה ביקורתית. בפאנל זכיתי לראות כי תלמידינו יודעים לגלות חשיבה ביקורתית.

אחת מהערות הביניים שהושמעה מצד אחד התלמידים היתה – ומה עם החינוך?? תגובת חבר הכנסת חיים ילין (העבודה) היתה – עשיתם עבודה טובה אם התלמידים שואלים מה עם החינוך…. שמחתי מאוד לראות כי התלמידים מגלים אחריות ומעורבות חברתית ושואלים שאלות בנוגע ל”הפקרת” הפריפריה מצד המפלגות.

בתום הפאנל התלמידים המשיכו לשוחח ביניהם על הדברים שנאמרו ואמרו באופן ברור שהם מבינים כי הפוליטיקאים אומרים את מה שהם רוצים שאנו נשמע. חשתי מלאת גאווה בתלמידינו שגילו עניין ובגרות. כמו כן, חשתי שבעת רצון מעצם קיום הפאנל שאפשר לתלמידים לחוות חווית למידה אמיתית ורלוונטית. לא בכל יום מזדמן לנו לראות את תלמידינו משוחחים על נושאים ברומו של עולם ומיישמים את הערכים להם אנו מחנכים ולא תמיד יודעים האם הוטמעו. הפאנל אפשר לי תחושת נחת מתלמידינו אך גם מהעשייה הערכית המצוינת הנעשית בביה”ס.

תודה לסימונה אפשטיין שיזמה את הפאנל ומעכשיו לעכשיו הוציאה אותו אל הפועל.

שלכם,
שרה עובד

בשבוע הבא פורים, קבלו קדימון ותודה לחן ברק על התמונות שצולמו היום:

קדם פורים תשעט

 

מה היה לנו השבוע?

חידון ערבית והצטיינות מחוזית

התלמידה הילה לוי משכבת י’ עברה גם את שלב ב’ בחידון הערבית הארצי. … לקרוא את ההמשך



ארוחת מאכלי עדות בכיתה י’1

במסגרת סדנת מפגש תרבויות ערכנו סעודת מאכלי עדות בכיתה י’1. כל תלמיד … לקרוא את ההמשך

IMG_20190311_112646



פאנל לקראת בחירות

חגיגה לדמוקרטיה! השבוע התקיים פאנל פוליטי לתלמידי שכבות יא’ ו- יב’, שחלקם יממשו … לקרוא את ההמשך

20190313_094818



יום שיא רחפנים לתלמידי ט’4 וי”א1

במסגרת שת”פ עם עמותת “מונא” במאג’ד אל כרום, התקיים יום שיא בנושא רחפנים לכיתה ט’4. במהלך היום הוזמנו … לקרוא את ההמשך

IMG_20190313_104131 (1)



הישג נוסף לנבחרת קטרגל ז’-ח’

בחרת קטרגל של תלמידי ז’-ח’ העפילה לשלב חצי גמר למועדונים בתי … לקרוא את ההמשך

נבחרת קטרגל ז-ח תלמידים



גמר מחוזי בניווט

ביום ראשון 10.3.2019 השתתפה נבחרת הניווט בגמר המחוזי של מחוזות צפון וחיפה ביער מענית. … לקרוא את ההמשך

IMG_20190310_135819



פעילות מעברים יצאה לדרך

השבוע כיבדו אותנו בנוכחותם תלמידי כיתות ו’ מבית הספר הדקל. התלמידים סיירו בבית הספר, הכירו אותו מקרוב … לקרוא את ההמשך

IMG-20190311-WA0036



משפחת אורט פסגות התגייסה למצוות משלוח מנות

השבוע ביקרו בבית הספר ילדים מבית ספר אקי”ם נהריה ומכרו משלוחי מנות. הכסף, … לקרוא את ההמשך

54522156_2261651064104214_6194439565026000896_n



ללמד קלאסיקה ולא לפחד כלל…

כיצד ביאליק “מתעורר לחיים”? איך “מסירים את האבק” משאול טשרניחובסקי? האם ניתן היום לקרב את … לקרוא את ההמשך

20190313_135031



כיתה י’8 בבית האבות ‘בראט’

תלמידי כיתה י’8 יצאו ליום התנדבות בבית האבות ‘בראט’ בכרמיאל, כחלק … לקרוא את ההמשך

WhatsApp Image 2019-03-14 at 14.36.32 (1)



פעילויות מתוכננות לשבוע הקרוב
10.3.19 – 15.3.19

יום ראשון 17.3.19

שיעור 4 – שכבה ח’ תדרוך לטיול שנתי באולם אלון

שעה 10:15-12:00 פעילות חמניות בגן אלה

יום שני 18.3.19

שיעור 6 – שכבה ט’ בית מדרש בכיתות האם

שעה 14:00-15:00 תדרוך מורים מלווים טיול ח’

שעה 15:00-16:00 סיכום טיול ט’

יום שלישי  19.3.19

8:30-12:05 הפנינג פורים

יום רביעי  20.3.19 –  יום שישי 22.3.19

חופשת פורים

 

ולסיום: (קהילות משמעות עפ”י שמעון אזולאי, נלקח מהטור השבועי בידיעות אחרונות)

“תנו לי לשאול אתכם שאלה”, אמר ד”ר שמעון אזולאי למאות הסטודנטים שמולו. “אם תזכו בלוטו, האם תהיו מאושרים יותר?”. הם ענו שכן. “ואם חס ושלום תיפצעו בתאונת דרכים ותשבו מעכשיו בכיסא גלגלים, האם תהיו מאושרים פחות?”. הם כמובן ענו שכן.

אזולאי המשיך: “זה מדהים, אבל עניתם לא נכון. אצל רוב האנשים, למעט תקופת ההסתגלות, רמת האושר לא תשתנה. בהתחלה תהיה אופוריה. בהתחלה תהיו שמחים מאוד או עצובים מאוד, אבל זה כמו אחרי רכישה של רכב חדש. בימים הראשונים אנחנו נותנים לילדים קובץ הוראות: אסור לאכול ברכב, אסור להשאיר בו חפצים. כעבור חודשיים כל הרכב מלא פירורים של במבה. מה קרה? חזרנו לשגרה, לסדירות. ומה שקובע את איכות חיינו זה לא הרגעים המיוחדים אלא היומיום. הדקדוק של היומיום. הבעיה של ילד בסיכון זה שאין לו סדירות בחיים, שהשגרה מפורקת”.

אזולאי יודע מהי שגרה מפורקת. הוא גדל בשכונת מצוקה בחדרה כבן זקונים. אביו, עולה ממרוקו, נפטר כשהיה בן שלוש. היום הוא ד”ר לפילוסופיה, מרצה באוניברסיטה העברית, מומחה לחינוך. הרגשתי שמילותיו צריכות לצאת החוצה מהאולם בירושלים שבו דיבר השבוע, שם פגש סטודנטים מפרויקט “צומחים ביחד” בקרן חרו”ת, להעצמת בני נוער בפריפריה.

“הנה הסוד: כשאני בודק משפחה אני לא בודק את הרגעים הגדולים שלהם, את הזכייה בלוטו או את תאונת הדרכים. בבר מצווה משפחתית, למשל, כולם נוחתים ממטוס ביחד ומחזיקים דולפין ושרים שיר. זה לא אומר כלום. אני בודק את היומיום: איך מדברים אחד לשני, מי מרביץ למי, איך אוכלים ארוחה. מה שמשנה זה הטקסים האלה. אחד הדברים הכי חשובים בחיים הוא visibility, תחושת ניראות. באיזו מידה רואים אותי ואת האוצרות שיש בי? אם אני בבית כבר ארבע שעות ואף אחד לא רואה אותי, אני לא משמעותי. אם נסעתי לכנס מטעם העבודה וחזרתי אחרי כמה ימים והקולגה לא שם לב שלא הייתי פה, כבר עדיף שייתן לי פטיש בראש. כי התעלמות וחוסר נראות זה אפילו יותר משפיל.

“לכן אני עובד עם מורים על טקס קריאת השמות. זה אקט של ניראות. יש מורה שעומד בכניסה לכיתה ונותן כיף לכל ילד שנכנס, זה מצוין, אבל יש גם מורים שאומרים: אין זמן, עוד מעט הבגרות, אז רק תגידו מי איננו, מי לא נמצא. מה אני כתלמיד מבין מזה? שעדיף כבר לא לבוא, שלא משנה שאני כאן. לא קראו בשמי ולא הביטו בי. רבותיי, הדקדוק של היומיום קובע את חיינו!

“בבריטניה מונתה שרה לענייני בדידות, כי זו תהיה מגפה קשה במאה שלנו. אבל בסקרי בדידות בעולם מתברר שלא הקשישים הם הבודדים ביותר. ילדים וצעירים בודדים מאוד, גם אם הם מוקפים אנשים, כי בדידות היא קודם כל תחושה. אפשר לשבת באמצע כיתה ולהרגיש בודד, כי אין לנו קהילה עם משמעות. זה האתגר הכי גדול. עוד לא ראיתי ילד שנשר בכיתה ט’. הוא נשר כבר בכיתה ג’, כבר אז הוא חש ניכור וניתוק, אבל רק בכיתה ט’ הוא יכול לקום וללכת. לכן צריך לבנות נכון קהילות.

“שאלה אחרונה: כמה כוח הרצון הוא דבר חשוב, מ-1 עד 10? מי חושב ש-10?”. ידיים רבות מונפות, גם שלי. אזולאי מסביר: “זו אחת הטעויות שאנחנו עושים. אנחנו אומרים לילד: מי שרוצה יצליח, אין דבר העומד בפני הרצון. האמונה בכוח הרצון בלבד היא מיסטיקה שמכשילה ילדים בלי הפסקה. די עם זה. בלי כלים הרצון לא מתממש. רצון אנושי ללא עוגנים וללא פיגומים זה לא מספיק. אני מכשיל את הילד בדיבור על כוח הרצון, כי התפקיד האמיתי של ההורה, המורה או החונך זה להחזיק את הרצון לילד. נגיד שאני רוצה לרוץ כל ערב. יש לי כוח רצון לקנות נעליים ובגדי ספורט, אבל ביום הראשון חם בחוץ וביום השני קר בחוץ ובערב השלישי יש משחק של מכבי. ככה חולפת שנה. אבל אם קבעתי עם אדם נוסף לרוץ, הסיכוי קופץ nבחינה סטטיסטית בחמישים אחוז. למה? כי הוא מחזיק עבורי את הרצון.

“קחו ילד מאזור חזק ועשיר, וילד מהשכונה שבה אני גדלתי. נגיד שהילד החזק אומר שהוא לא הולך מחר לבית הספר, נמאס לו. אבל החבר יזכיר לו שהם קבעו ללמוד יחד למבחן ולהצליח. ואם הוא ירד למכולת כשכולם בלימודים (ושימו לב, רק באזורים חלשים ילדים מסתובבים במכולת בשעות הלימודים) המוכר יתפלא וישאל מה קרה. גם המדריך בתנועה יגיד לו: מה השטויות האלה? תחזור ללמוד. בלי כוונה, כל הקהילה מחזיקה לו את הרצון. ילד בשכונה שלי שיגיד שהוא לא הולך ללימודים, ישמע מהחבר שלו: יופי, בוא מחר לעבוד איתי בצבעות. זה הסיפור העמוק של חינוך – לבנות קהילה של משמעות, קהילה שבה כל אחד מרגיש שרואים אותו, ושדואגים שיהיה לו רצון”.

שבת שלום ומבורך!

 

 

 

 

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.