כתבה: אנה שוסטר
צִפּוֹרִי הייתה אחת הערים הכי חשובות בהיסטוריה הקדומה של ארץ ישראל. היא נמצאת במרכז הגליל התחתון, כ – 5 ק”מ צפונית-מערבית לנצרת. בעבר הייתה בירת הגליל, בה ישבה הסנהדרין ובה נחתמה המשנה. לעיר נודעת חשיבות מיוחדת בהקשרה של ההיסטוריה היהודית, שכן בציפורי פעלו כמה מראשי חכמי המשנה, משם ניהל רבי יהודה הנשיא את הסנהדרין, ושם הוא חתם וערך את המשנה, והעיר מוזכרת בהבלטה ובשכיחות רבה בספרות חז”ל.
בציפורי חיה אוכלוסייה מעורבת, ונותרו בה שרידים של עשרות פסיפסים יפהפיים מהתקופות הרומית והביזנטית, והם שהפכו אותה לעיר פסיפסים בין-לאומית. אתר העתיקות ציפורי וסביבתו הוכרז כגן לאומי המשתרע על שטח של כ-16 קמ”ר. הגן נפתח לציבור בשנת 1992. החפירות בגן טרם הסתיימו.
תלמידי שכבת ח’ יצאו ביום ראשון, 12/02/2023, אל התחנה הרביעית במסלול של שביל הסנהדרין הכולל שבע תחנות עיקריות. לכל כיתה הוצמד מדריך של הגן הלאומי והתלמידים הספיקו לסייר כמעט בכל מרחבי האתר.
באחת מן התחנות ביקרו התלמידים בתיאטרון. רבים עדיין מתייחסים אליו כאל אמפיתיאטרון אך המילה “אמפי” ביוונית משמעותה שתיים ולנו בארץ ישראל אין אמפיתיאטרון אלא רק תיאטרון. האמפיתיאטרון המפורסם ביותר הוא הקוליסאום ברומא, איטליה. התיאטרון החצוב בסלע המדרון נבנה בשלהי המאה הראשונה לספירה, יש בו 4,500 מושבים, ונשקפים ממנו בקעת בית נטופה והרי הגליל העליון. במקום נערכות מפעם לפעם הופעות נגינה ושירה.
תחנה אחרת כללה את המצודה הצלבנית. היא הוקמה בתקופה הצלבנית על שרידי מבנה קדום יותר, ומכאן יצא בשנת 1187 הכוח הצלבני לקרב קרני חיטין. במצודה תצוגת ממצאים ולוחות המגוללים את תולדות העיר וחשיפתה. בקומת הגג של המצודה נקבעה תחנה של מורי השל”ח בשם הכר את הסביבה, בה התלמידים השתתפו בתצפית מונחית הכוללת הסבר והפעלות על היישובים השונים באזור הגליל התחתון.
בכניסה לבית דיוניסוס – הוילה הרומית, פגשו התלמידים את דמותה של האצילה הרומאית (השחקנית ומדריכת הטיולים אסתר שמואלי), שסיפרה להם על חייה כאצילה רומאית בציפורי. בוילה ראו התלמידים רצפת פסיפס המתארת סצנות מחיי דיוניסוס, אל היין במיתולוגיה היוונית. בפסיפס המרשים מופיעה דמותה של אישה, היא “המונה ליזה של הגליל”. לדעת חוקרים רבים, פסיפס זה הוא שיא אמנות הפסיפסים בארץ ישראל.
תחנה נוספת בסיור היה מפעל המים הגדול של ציפורי. המפעל הוא, בעצם, מאגר המים העתיק – מפעל מים תת-קרקעי מרשים באורך 260 מ’, שפעל מהתקופה הרומית ועד למאה השביעית. ההליכה בתוך המאגר, עמוק מתחת לפני הקרקע, היא חוויה ייחודית. סמוך למאגר נמצאת מנהרת ששת הפירים.
התחנה האחרונה בסיור של ציפורי היה הביקור בבית הכנסת – מבנה צר וארוך דמוי בזיליקה, המתוארך לשלהי התקופה הביזנטית, ובו רצפת פסיפס מרשימה המחולקת לארבעה חלקים: עקדת יצחק, גלגל מזלות, תיאור המשכן במדבר וארון הקודש בבית המקדש בירושלים.
עידו צדיקפור וליה לדר מכיתה ח – 1 מספרים על חוויותיהם בציפורי:
“ראינו את בית הכנסת העתיק בציפורי, הרצפה הייתה מלאה בפסיפס שסיפר לנו סיפורים ואת ההיסטוריה של המקום. המשכנו למצודה מיצג בית מדרש, המצודה של כפר ציפורי בנויה בהשראת המצודה הצלבנית העתיקה שנמצאת בגן הלאומי בציפורי. לאחר מכן עלינו לגג המצודה, שם זכינו לצלם נוף יפה ושופע של פריחת הפרחים והדשא הירוק, שם נפגשנו עם המון חרקים מעופפים שהוסיפו לחוויה. משם הלכנו לוילה הרומית. מחוץ לוילה חיכתה שחקנית, שסיפרה לנו את הסיפר שלה ועל בעלה האומן ועל העלייה שלה. היא סיפרה לנו בצורה מרתקת על הבית שלה ומה בעלה הכין לה (הפסיפס). לבסוף, ירדנו במדרגות ונכנסו למאגר המים בתוך מערה. שמחנו שיצאנו לסיור לציפורי!”
גפן סלע ויעל אדטו מכיתה ח – 5 מספרות על חוויותיהן בציפורי:
“בביקור שלנו בציפורי היה ממש נחמד, היה מהנה ללכת במנהרה ולצעוד אל עבר המבנים של ציפורי העתיקה. החום היה מעייף והברחשים היו מעצבנים אבל היה שווה את זה. הכל היה כל כך מצחיק וכל רגע שם היה חוויה. ההיסטוריה של המקום מעניינת מאוד ונהנתי מדרך הלמידה והעברת המידע. הסיור היה חוויה נחמדה משביל הסנהדרין”.
“היה לי כיף, אך ארוך למדי. לדעתי, היה אפשר להוריד כמה תחנות. מזג האוויר היה נחמד, היה זה מקום מאוד יפה, ונהניתי ללמוד על ההיסטוריה של המקום. בציפורי חזרנו להזכיר את רבי יהודה הנשיא. עליי לציין כי בתור נערה שלא מאמינה בתנ”ך, קשה לי להתעניין בכל המצוות והחוקים של היהדות שהוזכרו בסיור”.
