השביל המחבר

כתבו: משה שנהר – רכז של”ח וידיעת הארץ ועידו צדיקפור – תלמיד ח’1

ביום חמישי 20 אפריל, יצאנו כמדי שנה בעקבות חלל נצר אחרון חיים דבורצקי שנפל בשיירת יחיעם ונקבר בבית העלמין בנהריה.
יצאנו 37 תלמידים,  פרחי מש”צים, מש”צים בוגרים ותלמידים נוספים משכבה ח’, שהיוו לחיים זיכרונו לברכה משפחה ביום זה.
מצרף את חוויותיו והתרשמותו של עידו צדיקפור מכיתה ח’1 שהשתתף ביום משמעותי זה.

שלום, שמי עידו מכיתה ח׳1 בבית הספר אורט פסגות כרמיאל ואני אספר על הסיור שיצאתי אליו יחד עם חברי לשכבה אל “השביל המחבר”.

התחלנו את הסיור במוזיאון ״לוחמי הגטאות״ שם ראינו תערוכה בנושא יהודי הולנד בשואה, ראינו מקומות מסתור מהגרמנים וחפצים של יהודים שננטשו בגטאות. בנוסף, התחלקנו לפעילות בקבוצות וקיבלנו חלקים מהיומן של אנה פרנק.

משם, המשכנו לאתר שיירת יחיעם ובמקום קיבלנו הדרכה על נפילתו של חלל נצר אחרון חיים דבורצקי (שריד אחרון ממשפחתו) הסיפור נורא נכנס לי ללב ונורא כאב לי לשמוע את כמות האנשים שנספו באסון זה (47 איש ובניהם חיילים ותושבים)

משם התקדמנו לאנדרטת ספינות המעפילים בחוף נהריה והכרנו את סיפור ההעפלה הלא חוקית לארץ. למדנו שהבריטים לא נתנו ליהודים להיכנס לארץ אז הם נכנסו בסתר. לדעתי זה מעשה נורא אמיץ לעשות וכאשר סיפרו לי על זה ישר דמיינתי את הסיפור בראשי מרוב סקרנותי בנושא.

לבסוף הגענו לבית העלמין של נהריה ואמרנו קדיש מעל קיברו של חיים דבורצקי, חלל נצר אחרון כי לצערי אין משפחה שתזכיר את מותו מדי שנה.

לדעתי זה מאוד מרגש וחשוב שאנו התלמידים נזכיר את מותם של אלה שאין להם משפחה שתזכיר את מותם. באותו מקום היה לנו טקס מחוזי מרכזי וגם שמענו עדות של ניצול שואה עם סיפור חיים מרתק. משם נסענו הביתה.

סיור זה היה כל כך משמעותי בשבילי ואני מקווה שאוכל לקיים את המצווה שעשיתי שוב.