סמל ראשון
שחר כהן מבטח ז”ל
נפל כ”ט באב, תשס”ו, (23/08/2006)
בן 22 בנופלו
על סמ”ר שחר כהן מבטח באתר יזכור של משרד הביטחון
דברים שכתבה שירה, אמו של שחר:
שחר הוא הבן הבכור במשפחה שלנו אח לדריה בכיתה י״ב ולרוני בכיתה ה׳.
הוא נהרג ב5.11 כעשרה ימים לאחר הכניסה לעזה, מפגיעת פצמ”ר במהלך קרב בצפון רצועת עזה. הוא נהרג שבועיים לפני מועד השחרור שלו מהצבא וכשפרצה המלחמה הוא היה באמצע חופשת השחרור שלו. בחופשת השחרור זו הייתה הזדמנות בשבילנו לראות איזה שינוי הוא עבר, מנער סוער ומרדן שלא ממש אהב ללמוד בבית ספר הוא הפך להיות אדם בוגר, רוחני, עם תובנות עמוקות לגבי האופן בו הוא רוצה לחיות את חייו ואת הציפיות שלו מעצמו.
הוא התחיל להכין את עצמו לחיים האזרחיים שלו.
הוא השלים את התהליך שלו לצד אודיה, בת הזוג שלו בשנה האחרונה, הם ציינו שנה שבוע לפני שנהרג.
הוא למד בכל מיני קורסים שיאפשרו לו לשלב טיול בעולם ועבודה מהבית.
הוא התחיל את השינוי שלו במכינה הקדם צבאית ״מעשה בגליל״ שם הוא למד להכיר את עצמו ולהאמין ביכולותיו.
הוא היה אח גדול לתפארת, בן בכור שהתחיל בזמן האחרון לייעץ להורים בכל מיני דברים. פתאום אתה רואה תובנות של איש, לא ילד.
פתאום הוא ראה, התפכחו עיניו. הוא נהיה רוחני ובוגר, פשוט בן אדם שאתה אומר רק תנו לי ליהנות ממנו כמה שיותר.
האובדן הוא מאוד מאוד גדול ואנחנו עוד מנסים לעכל ולהבין איך ממשיכים את החיים בלעדיו.
דברים שכתבה מירי אוחיון, המחנכת של שחר:
זכיתי לחנך את שחר במשך 3 שנים. הוא נכנס ללבבות של כולם בזכות טוב ליבו, הנתינה הרבה וערך הרעות שקדם אצלו לפני הכול. למרות שהיה שקט וביישן, לא ניתן היה להתעלם ממנו. הוא היה הראשון להתנדב בטיולים השנתיים לעזרה בנשיאת משאות, הראשון לסייע במסלולים והראשון לעזור לחבריו ולכל דורש. שחר, היה אהוב על כולם בזכות קסמו המיוחד.
נזכור את שחר לנצח כגיבור ישראל.
דברים שכתבה ענבר אבידור, מנהלת החט”ע על שחר:
