כתבה: אורלי זלצמן – רכזת אזרחות
בתחילת שנת הלימודים החלטתי לנסות להטמיע הרגל של הכרת תודה בקרב התלמידים, לגרום להם להבין ששום דבר לא ברור מאליו ולכן עלינו להעריך את הטוב שבחיינו, לראות את האור, ולהודות בפני עצמנו על כל מה שיש לנו, גם על הדברים הכי פשוטים…
כדי שירדו לסוף דעתי נתתי להם דוגמאות כמו: שיר ששמעתי ברדיו ועשה לי מצב רוח טוב, הקפה שהזמנתי והגיע מדויק, משב רוח נעים שעשה לי כייף וגם העובדה שקמתי היום וכלום לא כאב לי, שיש לי חברים שאני יכול לסמוך עליהם, שיש קורת גג וביטחון ועוד ועוד.
כדי להטמיע הרגל יש לחזור עליו מספר רב של פעמים עד שהוא הופך לחלק מהתודעה ולנוהג אוטומטי. לכן בתחילת כל שיעור, בכל כיתה אני מתחילה עם טקס שקראתי לו “רגע של הכרת תודה”. התלמידים כותבים במחברת אזרחות את הכרת התודה היומית שלהם ואח”כ מי שרוצה משתף במליאה.. וככה כל שיעור מחדש.. עם הזמן יותר ויותר תלמידים משתפים וזה ממש מרגש, כי הם מתחברים לתודעה הזו. תלמיד י”ב כתב “אני מוקיר תודה על המוסיקה שמאפשרת לי להתחבר לרגשות שלי” תלמידה אחרת כתבה ושיתפה “אני מוקירה תודה על כך שישנתי טוב ולא קמתי עייפה” ועוד תלמיד שיתף “אני מוקיר תודה על הלחץ.. הוא גורם לי להיות יותר יעיל, מכניס אותי לעשייה”.
גם במבחן באזרחות רבים מהם טרחו לכתוב הכרת תודה.
מצרפת כמה דוגמאות:
